פורים- תחילת גאולה או שהכל אותו דבר?

בשני התלמודים מבינים שיש בכתוב זה רמז לשתי התקופות במלכותו של אחשורוש - אחשורוש שלפני הנס ואחשורוש שאחרי.
בבבלי אומרים: "'הוא אחשורוש' – הוא ברשעו מתחילתו ועד סופו". זאת אומרת, שגם אחרי נס פורים, אחשורוש נשאר רשע כמו לפני כן.

עם ישראל ניצל בימיו מגזירת השמדה נוראית, אבל מבחינת גאולת ישראל – נשארנו עבדי אחשורוש (דף יד). בהתאם לכך דורשים בבבלי את הכתוב "עַד־חֲצִ?י הַ?ַלְכ??ת" – "ולא דבר שחוצץ למלכות, ומאי ניהו? – בנין בית המקדש". זאת אומרת שאחשורוש הודיע לאסתר שמבחינת בנין בית המקדש השני, שהתחיל בימי כורש ובוטל בימי אחשורוש, אין שינוי. ובאמת אחשורוש לא ביטל את הקפאת הבניה עד יום מותו.

אבל בתלמודה של ארץ ישראל, מסבירים ששמחת הפורים קשורה בקשר חזק עם תהליך גאולת שיבת ציון. ולכן דורשים כך (אסתר רבה א):
"ור' נחמיה אמר: 'אחשורוש' – שבטל מלאכת בהמ"ק; 'הוא אחשורוש' – שגזר עליו שיבנה. וכי הוא גזר? והלא כורש גזר! אלא.. באותה שעה נכנסו כל סנקליטין שלו אצלו, אמרו לו: אביך גזר עליו שלא יבנה, ואת גוזר עליו שיבנה? וכי יש מלך מבטל גזירות מלך? אמר להם: ומי כתיב 'לעולם'?.. מאן אמר לי שאילו היה אבא קיים לא היה בונה אותו?"

במדרש אומרים שיש כאן רמז לכך שנס פורים היה מהפך ביחס בין היהודים למלכות פרס, ועל ידי הנס נוצר אקלים חדש במלכות, שאיפשר את גאולת ישראל ובניין המקדש.

מתוך כך מובן מדוע בירושלמי מסבירים, שהסיבה שקביעת הערים המוקפות חומה היא מימי יהושע בן נון, היא: "חלקו כבוד לארץ ישראל". גאולת א"י היא העומדת ברקע המצב הבעייתי של תחילת המגילה, והמצב החדש שמתואר בסוף המגילה. לא רק ששרדנו את גזירת המן, אלא התקדמנו מתוך כך אל גאולת ישראל, על ידי מערכת יחסים טובה עם מלכות האומות ששלטה אז בעולם. (להרחבה: עיין במה שכתבנו בספר "לחזות בנעם" עמ' 146)

לסיכום, בבבלי מסבירים את המגילה לפי מה שכתוב בה עצמה, סביב נס ההצלה. יש לציין שבני אותו הדור כנראה הרגישו בעיקר את נס ההצלה, ועל זה שמחו מאוד. בתלמודה של א"י מסבירים את שורש הצרה והשמחה, מה הקב"ה רצה להביא לעולם על ידי כל העניין הזה – גאולת גוי וא-לוקיו.

פורים שמח ושבת שלום!